העולם החדש בצל הקורונה

 - קריאה של 4 דקות

בתחילת מרץ כשהקורונה רק התחילה לתפוס את הכותרות ואנשים עוד היו בנמנמת שגרת היומיום שלהם, כתבתי מאמר בשם מחשבות בצל הקורונה, על מחשבותי בצל רחשי המגפה שרק החלה להתפשט. כארבעה חודשים אחרי אני קורא את מאמר זה שוב ומקבל צמרמורת מהניבוי והחיזוי של המציאות החדשה.

עכשיו, שכשכבר ברור לכל שאנו בשגרת יום חדשה, שהקורונה פה להשאר, ויתרה מכך - אנו עדים ליצירתו של עולם חדש. מציאות חדשה. כל מה שהכרנו עד לפני המגיפה יקבל שינוי בצורה זאת או אחרת, לעד.

 

בחזרה ליסודות

עם התפשטות המגיפה וכשהאזרחים במדינות השונות החלו להסגר בבתים, כחלק מהסגר העולמי, ושווקים שלמים קרסו, האנושות חזרה לבסיס - מזון ומוצרי יסוד. קמח, ביצים ונייר טואלט. ולא רק, גם מכשירים, כלים וחומרים שבעזרתם אנשים יכלו לבנות, לעבוד, או לייצר באופן עצמאי בביתם ראו אולי לראשונה את כל המלאים שלהם מתרוקנים בהינד עפעף.

בעוד עסקים שלמים מהתעשיות השונות דיווחו הפסדים, שחררו עובדים או אף פשטו רגל ונסגרו. כל עסק שישב על הציר המרכזי שסיפק את הצרכים הבסיסיים הרוויח, וחווה אחוזי גדילה אסטרונומיים.

 

הרובד חדש

עד לפני כשני עשורים, לעלות על טיסה (בארה"ב ואירופה) היה מהיר, פשוט וקליל כשם שעלית על נסיעת אוטובוס. ואז בספטמבר 2001 התרשו פיגועי הטרור המפורסמים ושינו בבת-אחת את כל התנהלות עולם התעופה, והשאר זה כבר היסטוריה.

כיום זה הגיוני ומקובל לפני כל טיסה, לבלות לא מעט זמן בסדרת בדיקות ביטחוניות הכוללות תשאול ביטחוני, סריקות, בדיקות פיזיות, מספר בדיקות של דרכון וזה מבלי לפרט את שלל הבדיקות והסריקות שאנו כאזרחים לא רואים ולא מודעים וכולן מתבצעות ברקע ע"י טכנולוגיות מתקדמות ושימוש במאגרי מידע עולמיים.

ללא כל צל של ספק, הקורונה הוסיפה לנו רובד חדש – בריאות עולמית. לכשיחזרו נמלי התעופה לפעול, אלו יכללו עכשיו תוספת חדשה של בדיקות רפואיות, שרק יורחבו וישתכללו עם הזמן. ולמרבה הצער, אנו נהיה עדים ללא מעט אזרחים שיוגבלו בנסיעתם בגלל החשש לסיכון.

 

מהפכת הקורונה

במאה ה-18 המהפכה התעשייתית מיכנה את העולם היצרני, והביאה לשווקים השונים את המיכון והאוטומציה. המאה ה-19 החלה המהפכה הדיגיטלית שהביאה את המחשוב והכניסה את הדיגיטליזציה בכל הוורטילים עסקים.

ניתן לתאר ולפרט הרבה על כל אחת מהמהפכות הללו, היתרונות החסרונות והשפעותיהן על העולם והאנושות. אך על שתיהן ניתן לומר שלא מעט סוגי משרות ועבודות שהיו נמחקו כלא היו עקב המהפכה, וכן נוצרו סוגי משרות חדשות.

בין אם מדובר בתזמון נדיר, או בשלות הטכנולוגיה והעולם העסקי הנוכחי, הקורונה איננה רק מגפה. היא הביאה עימה שינוי קיצוני בהתנהגות האנושית ברמה כזאת שניתן לייחס לה את הכוח של מהפכה.

אם נסתכל על גרפי המגמות השונות, זה לא חדש שהעולם הופך דיגיטלי, עולמות האיקומרס תופסים תאוצה והטכנולוגיה נכנסת יותר ויותר לרבדים השונים של חיינו. אך מה שאף אחד לא צפה, תקופת הקורונה הביאה עימה חינוך שוק אגרסיבי - מה שהעולם היה אמור להתקדם בעשור ויותר, קרה עכשיו בעל כורחינו בפחות מרבעון.

 

טרנספורמציה ארגונית

הנעילה של כלל האוכלוסיות בבתים הכריחה את כל המשק לעבוד מהבתים, מרחוק. אם עד לפני מספר חודשים לא להגיע למשרד נחשב טאבו ועבודה מהבית היתה נחלתם של העצמאים, תקופת ההסגר עשתה קורס מזורז ואגרסיבי לכלל התעשיות שעבודה מהביתה אפשרית. יתרה מכך, היא טומנת יתרונות שמבחינה עסקית מתורגמים לחסכון כספי אדיר והגדלת שורות הרווח. לא עוד משרדים עם שכירויות גבוהות, אין צורך לקנות אספקות למשרדים, בין אם ציוד משרדי ובין אם נייר טואלט, קפה, חומרי ניקוי ושאר הוצאות המשרד והאופרציה. חיסכון מצטבר של עשרות ומאות שעות בכל חודש על נסיעות והפסקות סמויות של העובדים. מאות מליוני דולרים כל שנה על טיסות עסקיות, אירוח, פגישות בינ"ל ואירוח עובדים במדינות אחרות.הדבר יוביל לשינוי בפיזור הדמוגרפי ובשוק הנדל"ן. בעוד שוק המשרדים בירידה, מכיוון שאנשים יעבדו יותר מהבית הם יחפשו דירות גדולות יותר עם חדר עבודה. הרבה אנשים שגרים בעיר, במרכז העניינים, יעברו לפרוורים, שם יוכלו למצוא נכסים גדולים יותר, עם חצר או מרפסת מבלי ואולי אף לשלם פחות. הרי אין טעם להתכווץ בדירה קטנה בשל הקרבה לעבודה יותר.

שורה תחתונה, העולם העסקי והיצרני ראה שאפשר אחרת. ומהמציאות החדשה שנוצרה, לא תהיה דרך חזרה.

אתגר חדש שטרנספורמציה ארגונית זאת מביאה הינה אופן מדידת תפוקת העובדים. עד כה, לרוב תפוקת העובדים הוערכה באופן גס ע"י שעות שהייתם במשרד. עם העבודה המרוחקת, ארגונים הצטרכו למצוא דרכים חדשות למדוד את תפוקה ופריון העובדים.

 

לא במרחק נגיעה

איך יראו העסקים החדשים? אילו סוגי משרות יעלמו ואילו סוגי משרות חדשות ייווצרו?

מה שבטוח, הרבה מהתהליכים והממשקים שעשינו עד כה במרחק נגיעה, יהפכו להיות מכווננים ונשלטים מרחוק. החל מלימודי תואר וקורסים, תהליכי ממשל וחוקה, תהליכים עסקיים ופגישות, וכמובן קניות. זה לא שכל אלו לא התקיימו לפני כן בעולם הוירטואלי, בטפסים מקווננים, בסרטוני וידאו ואתרי איקומרס, כבר עשור פלוס העולם צועד לשם בצעדי ענק. פשוט עם מהפכת הקורונה אנו נהיה עדים לקפיצת מדרגה משמעותית. אותו הכיוון, רק מאה צעדים בקפיצה אחת.

אם ננסה לשים את האצבע על מהות השינוי, ניתן לסכם זאת בשיפור מערכת היחסים המרוחקת. חברות ותעשיות הצטרכו לתת יותר דגש על אופן הנגשת התוכן, פרסונליזציה ובעיקר האנשה של המערכות הדיגיטליות, ע"מ לגשר על פער וחוסר המגע האנושי.

 

לא טוב היות האדם לבדו

אם נשים לרגע את תחלואת מגפת הקורונה בצד, יש אלמנט אחד שהוא גרוע מכל והוא לא פחות מסוכן מהוירוס עצמו, וזוהי בריאות הנפש.

כבני-אדם, אנו יצורים חברתיים ואין אנו מגיעים להשלמת אנושיותנו מחוץ לחברה. אנו כמהים תמיד למערכות יחסים, בין אם בזוגיות, קשרים חברתיים, קולגות בעבודה ואפילו קשריים רגעיים הנקראים בדרכנו. הריחוק החברתי והפיזי משאר האנושות מוביל לבדידות, ומשם לדומינו של פגיעות בבריאות הנפש ואף ברמה הפיזית עם ההשפעה על המערכת החיסונית.

תקופת ההסגר ההרמטי לא היטיבה עם מליוני בני אדם, ולא רק בהיבט הפיננסי. גם עם שחרור ההסגר בשבועות/חודשים הקרובים, עדיין תהה הקפדה על ריחוק חברתי לחודשים נוספים, ויקח מספר שנים עד שהאוכלוסיות השונות ירגישו ביטחון מספיק לחזור לרמת המעורבות והמגע החברתי טרום הקורונה.

זהו אתגר לא פשוט, שמאידך ניתן לתת לו מענה ברמה מסויימת ע"י פתרונות טכנולוגיים, ושירותים יעודיים. אך מצד שני, אין תחליף למגע אנושי.


Recommended articles